עמק חפר ובורבאך | 8-15 מרץ
זה היה יום שני, סביב השעה 10:45 וחבר טוב שלי אמר לי "בוא נטוס לישראל!". בשלב זה חשבתי שהוא צוחק, אך כשעמדנו במשרדו של המנהל שלושת רבעי שעה מאוחר יותר כדי לקבל את כל הטפסים הדרושים, הבנתי שהוא לא צחק. אני נוסע לישראל! עכשיו כל מה שהיה עליי לעשות זה לשכנע את הוריי, מה שלא היה קשה במיוחד. יומיים לאחר מכן, כל הטפסים מולאו, נחתמו ונמסרו. הציפייה עלתה מיום ליום וכולם חיכו כבר ליום הטיסה תוך שהם מתכתבים עם התלמידים מישראל. ואז הגיע היום הגדול, יום הטיסה. נפגשנו כולנו בבית הספר, נפרדנו מההורים ועלינו על אוטובוס לפרנקפורט. זאת הייתה הטיסה הראשונה שלי והייתי נרגש מאוד. התחלנו בסביבות 6 בערב עם איחור קל והגענו לתל אביב בסביבות השעה 11 בלילה. כשיצאנו מהמטוס, נתקלנו באקלים שונה לחלוטין מזה השורר בגרמניה. הייתה לחות גבוהה מאוד עם טמפרטורה גבוהה במיוחד. בסביבות חצות, הגענו לתיכון רמות ים במכמורת. התקבלנו שם בחום רב. קיבלנו מים, מה שהיה מאוד נחמד לאחר הנסיעה באוטובוס החם. בזמן שכולם בירכו זה את זה לשלום ונסעו הביתה, הופתעתי מאוד לגלות שהתלמיד שאצלו אני מתארח, דניאל, מתגורר במהלך השבוע במין פנימייה. זה היה מאוד נוח כי יכולנו לישון יותר בבוקר בגלל שנשארנו בבית הספר, היכן שכולם נפגשו. לאחר שהוא הראה לי את כל שטח בית הספר, כולל פינת ליטוף הצבים, המזנון ואת כל מתקני הספורט, הלכנו לישון.
בבוקר למחרת נפגשנו כולנו בתחנת האוטובוס כדי לנסוע לתל אביב. במהלך הנסיעה למדנו להכיר זה את זה טוב יותר וגם צילמנו כמה תמונות של תלמידים שנרדמו. כשהגענו לתל אביב, ערכנו סיור בעיר בהדרכת מורה ישראלי. זה היה מאוד מצחיק כי אחת הישראליות הציגה בפנינו מקומות וחפצים אינטראקטיבים ומצחיקים מאוד. לאחר הסיור בעיר, הלכנו למסעדה בה הגישו חומוס ומגוון מטבלים בשביל פיתות. היו שיפודי בקר וטלה ואחר כך הייתה גם גלידה. האוכל בישראל היה טעים להפליא. כשסיימנו לאכול, הלכנו לים והחול הרגיש נהדר. מעולם לא חוויתי דבר כזה קודם. מהים הלכנו ישירות חזרה לאוטובוס, אשר לקח אותנו לאחר מכן לחנות ממתקים שבה היו הרבה דברים טעימים. אחרי זה נסענו בחזרה לבית הספר. דניאל ואני הלכנו לחדרנו, שם הוא הכיר אותי לכל חבריו. אז הבנתי שוב כמה הישראלים חברותיים יותר בהשוואה לגרמנים. דניאל, חבריו ואני העברנו את היום בפנימייה. בערב, כולם הלכו לביתו של מנהל בית הספר בכדי לערוך קבלת שבת. גם הפעם היה אוכל טעים בשפע. שיחקנו כולנו משחק קבוצתי כיפי וחזרנו הביתה כדי להתכונן למסיבה קטנה בערב. לאחר מכן, נפגשנו אצל יצחק, תלמיד ישראלי שגם השתתף בתוכנית והעברנו את הלילה יחדיו מסביב למדורה. נהנינו מאוד ודיברנו ממש כאילו הכרנו אחד את השני מאז ומעולם. השעה נהייתה כבר מאוד מאוחרת, אז דניאל ואני נשארנו לישון אצל יצחק ובבוקר, אביו של דניאל הגיע ואסף אותנו. נסענו אל ביתו של דניאל, שם הכרתי לראשונה את משפחתו וחילקתי להם מתנות שהבאתי. אותו יום היה יום המשפחה וכולם, חוץ מדניאל וממני, נפגשו. כל האחרים הלכו לים ורק אנחנו לא יכולנו להצטרף בגלל שדניאל גר רחוק מידי. במקום זה, דניאל ואני יצאנו לרכוב על אופניים. בערב, נפגשנו עם דודו של דניאל, הלכנו לשחק באולינג ונהנינו מאוד. בערב, אמא של דניאל הגיעה ואספה אותנו. נסענו חזרה אל ביתו של דניאל ושיחקנו במשחקי וידאו.
בבוקר למחרת, תפסנו טרמפים בחזרה לבית הספר בכדי לתפוס אוטובוס אל אירגון המספק את כל מי השתייה לעמק חפר, מנקה מים מזוהמים ומפיק חשמל. הודות לאירגון, עמק חפר הוא "הריאה הירוקה של ישראל". לאחר מכן, עלינו על האוטובוס ונסענו כולנו לחוות מלפפונים. יכולנו לקטוף ולטעום מהמלפפונים, אשר היו טעימים בהרבה מאלו שבסופרמרקט. אחרי הביקור, הלכנו לפארק קטן, שם אכלנו שוב. הפעם שווארמה! לאחר הארוחה, הלכנו לגן שעשועים, שם עלינו והתנדנדנו על המתקנים. נפגשנו שוב באותו הערב והיה לנו ערב נחמד.
ביום למחרת, נסענו לירושלים, שם ביקרנו בכותל המערבי מבפנים ומבחוץ. המסדרונות והחדרים ריתקו אותי מכיוון שמעולם לא ראיתי דבר כזה. בנוסף, זה היה מאוד מעניין מאחר ועסקנו בנושא בעבר בשיעורי דת. היה שם חדר מציאות מדומה, שם הוצגה בנייתו של הכותל המערבי ב-360 מעלות. כמובן שאחר כך הלכנו לאכול שוב, הפעם בחרתי כבד, לב וחזה עוף. ושוב, זה היה טעים. לקראת הערב, נפגשנו שוב ואכלנו ביסקוויטים תוצרת בית והלכנו לצפות במשחק כדורסל בו שיחקו שניים מהתלמידים שהשתתפו בחילופי התלמידים.
ביום שלישי יכולנו לישון עד מאוחר כי היינו צריכים ללכת רק לקראת הצהריים לסירות להשכרה של בית הספר, שם השכרנו שני חסקה ושטנו לאורך חוף היום. לצערי, איבדתי את המשקפיים שלי בים. אחרי השיט, הלכנו למטבח ובישלנו ארוחה ישראלית משלנו. האוכל היה הפעם טעים במיוחד מכיוון שהיה גם כיף לבשל אותו. כשסיימנו לאכול, היה לנו זמן לבד עם המשפחות המארחות שלנו. באותו הערב, הלכנו לחוף הים ללא המורים, צפינו בשקיעה וצילמנו תמונות. אחר כך, הלכנו ל-"בורגוס בורגר בר" ואכלנו המבורגרים עם טבעות בצל וקולה. נהנינו שם מאוד משום שעבדנו על אחד מחברינו לכיתה ואמרנו לצוות שזהו יום הולדתו, למרות שזה לא היה נכון ואז שרנו לו שירי יום הולדת והוא קיבל מספר זיקוקים.
ביום הלפני אחרון, נסענו לקיבוץ, שם פגשנו ניצול שואה ממחנה הריכוז טרזיינשטט. הקשבתי לו בהתעניינות רבה משום שזה שונה מאוד מללמוד על כך בבית הספר. מאוחר יותר ביקרנו במוזיאון השואה שבקיבוץ. המוזיאון היה יפה מאוד. אהבתי במיוחד את הרצפה מכיוון שהיא נבנתה מאריחים שיצרו ביחד מפה של טרזיינשטט. כשסיימנו שם, ביקרנו אמנית שלה תערוכת אמנות משלה. היינו בעיקר בחלק של התערוכה שעסק בשואה. הקנבסים עליהם צוירו יצירותיה של האמנית היו תלויים על הקירות ותיארו את החיים בגטאות ובמחנות הריכוז. בהמשך חזרנו לאוטובוס ונסענו לערוך פיקניק ביער. שוב פעם, היה שם אוכל טעים מאוד שהוכן זה הרגע על המנגל. בבוקר למחרת, נאלצנו לקום מוקדם אבל דניאל ואני ישנו עד מאוחר ופספסנו שיעור. לאחר מכן, נפגשנו כולנו באחד מחדרי הישיבות הרבים וסיכמנו את השבוע האחרון. אחר כך, היינו צריכים להיפרד ולנסוע לנתב"ג. היה לנו עיכוב ארוך בטיסה מתל אביב למינכן ובגללו פספסנו את הטיסה המקשרת שלנו. במקום לטוס לפרנקפורט, נאלצנו לטוס לקלן. על כל פנים, חזרנו לבורבאך כצפוי. ההורים שלנו חיכו לנו ושמחנו לראות זה את זה. חילופי התלמידים האלה היו אחת החוויות הטובות ביותר בחיי וקיבלתי רושם שונה מאוד מזה שהיה לי על התרבות הישראלית ועל המדינה בכללי. לפני התוכנית, חשבתי שישראל כולה היא איזור מלחמה אחד גדול מה שגם מנע ממני להגיע. למרות זאת, אני לא מתחרט בשום דרך על ההחלטה הזאת להצטרף. הודות לתוכנית זאת, הבנתי שטעיתי לגמרי, כי ישראל הרבה יותר מתקדמת מגרמניה בדברים מסויימים. באופן כללי, הישראלים היו נחמדים יותר, חברותיים יותר וחיוביים יותר כלפי אחרים. בסופו של דבר, מה שנשאר הוא החברים החדשים שלי: נטע, יצחק, דניאל, נועה ונועה, גלי, גל, כרמל, מוריה ושקד. הקשרים בין התלמידים הגרמנים התחזקו גם כן. כולנו נהיננו מאוד מהזמן שהעברנו יחדיו, אפילו עם המורים, משהו שלא ממש יכולתי לדמיין קודם. אני רוצה להודות גם לכל האחרים שלקחו חלק בחילופים הללו ובאירגונם.
תרגם מגרמנית: אילן לוינזון
לוקאס פונקה, בן 16
השתתפף בחילופי תלמידים ובילה שבוע בישראל.
עמק חפר ובורבאך | 8-15 מרץ
זה היה יום שני, סביב השעה 10:45 וחבר טוב שלי אמר לי "בוא נטוס לישראל!". בשלב זה חשבתי שהוא צוחק, אך כשעמדנו במשרדו של המנהל שלושת רבעי שעה מאוחר יותר כדי לקבל את כל הטפסים הדרושים, הבנתי שהוא לא צחק. אני נוסע לישראל! עכשיו כל מה שהיה עליי לעשות זה לשכנע את הוריי, מה שלא היה קשה במיוחד. יומיים לאחר מכן, כל הטפסים מולאו, נחתמו ונמסרו. הציפייה עלתה מיום ליום וכולם חיכו כבר ליום הטיסה תוך שהם מתכתבים עם התלמידים מישראל. ואז הגיע היום הגדול, יום הטיסה. נפגשנו כולנו בבית הספר, נפרדנו מההורים ועלינו על אוטובוס לפרנקפורט. זאת הייתה הטיסה הראשונה שלי והייתי נרגש מאוד. התחלנו בסביבות 6 בערב עם איחור קל והגענו לתל אביב בסביבות השעה 11 בלילה. כשיצאנו מהמטוס, נתקלנו באקלים שונה לחלוטין מזה השורר בגרמניה. הייתה לחות גבוהה מאוד עם טמפרטורה גבוהה במיוחד. בסביבות חצות, הגענו לתיכון רמות ים במכמורת. התקבלנו שם בחום רב. קיבלנו מים, מה שהיה מאוד נחמד לאחר הנסיעה באוטובוס החם. בזמן שכולם בירכו זה את זה לשלום ונסעו הביתה, הופתעתי מאוד לגלות שהתלמיד שאצלו אני מתארח, דניאל, מתגורר במהלך השבוע במין פנימייה. זה היה מאוד נוח כי יכולנו לישון יותר בבוקר בגלל שנשארנו בבית הספר, היכן שכולם נפגשו. לאחר שהוא הראה לי את כל שטח בית הספר, כולל פינת ליטוף הצבים, המזנון ואת כל מתקני הספורט, הלכנו לישון.
בבוקר למחרת נפגשנו כולנו בתחנת האוטובוס כדי לנסוע לתל אביב. במהלך הנסיעה למדנו להכיר זה את זה טוב יותר וגם צילמנו כמה תמונות של תלמידים שנרדמו. כשהגענו לתל אביב, ערכנו סיור בעיר בהדרכת מורה ישראלי. זה היה מאוד מצחיק כי אחת הישראליות הציגה בפנינו מקומות וחפצים אינטראקטיבים ומצחיקים מאוד. לאחר הסיור בעיר, הלכנו למסעדה בה הגישו חומוס ומגוון מטבלים בשביל פיתות. היו שיפודי בקר וטלה ואחר כך הייתה גם גלידה. האוכל בישראל היה טעים להפליא. כשסיימנו לאכול, הלכנו לים והחול הרגיש נהדר. מעולם לא חוויתי דבר כזה קודם. מהים הלכנו ישירות חזרה לאוטובוס, אשר לקח אותנו לאחר מכן לחנות ממתקים שבה היו הרבה דברים טעימים. אחרי זה נסענו בחזרה לבית הספר. דניאל ואני הלכנו לחדרנו, שם הוא הכיר אותי לכל חבריו. אז הבנתי שוב כמה הישראלים חברותיים יותר בהשוואה לגרמנים. דניאל, חבריו ואני העברנו את היום בפנימייה. בערב, כולם הלכו לביתו של מנהל בית הספר בכדי לערוך קבלת שבת. גם הפעם היה אוכל טעים בשפע. שיחקנו כולנו משחק קבוצתי כיפי וחזרנו הביתה כדי להתכונן למסיבה קטנה בערב. לאחר מכן, נפגשנו אצל יצחק, תלמיד ישראלי שגם השתתף בתוכנית והעברנו את הלילה יחדיו מסביב למדורה. נהנינו מאוד ודיברנו ממש כאילו הכרנו אחד את השני מאז ומעולם. השעה נהייתה כבר מאוד מאוחרת, אז דניאל ואני נשארנו לישון אצל יצחק ובבוקר, אביו של דניאל הגיע ואסף אותנו. נסענו אל ביתו של דניאל, שם הכרתי לראשונה את משפחתו וחילקתי להם מתנות שהבאתי. אותו יום היה יום המשפחה וכולם, חוץ מדניאל וממני, נפגשו. כל האחרים הלכו לים ורק אנחנו לא יכולנו להצטרף בגלל שדניאל גר רחוק מידי. במקום זה, דניאל ואני יצאנו לרכוב על אופניים. בערב, נפגשנו עם דודו של דניאל, הלכנו לשחק באולינג ונהנינו מאוד. בערב, אמא של דניאל הגיעה ואספה אותנו. נסענו חזרה אל ביתו של דניאל ושיחקנו במשחקי וידאו.
בבוקר למחרת, תפסנו טרמפים בחזרה לבית הספר בכדי לתפוס אוטובוס אל אירגון המספק את כל מי השתייה לעמק חפר, מנקה מים מזוהמים ומפיק חשמל. הודות לאירגון, עמק חפר הוא "הריאה הירוקה של ישראל". לאחר מכן, עלינו על האוטובוס ונסענו כולנו לחוות מלפפונים. יכולנו לקטוף ולטעום מהמלפפונים, אשר היו טעימים בהרבה מאלו שבסופרמרקט. אחרי הביקור, הלכנו לפארק קטן, שם אכלנו שוב. הפעם שווארמה! לאחר הארוחה, הלכנו לגן שעשועים, שם עלינו והתנדנדנו על המתקנים. נפגשנו שוב באותו הערב והיה לנו ערב נחמד.
ביום למחרת, נסענו לירושלים, שם ביקרנו בכותל המערבי מבפנים ומבחוץ. המסדרונות והחדרים ריתקו אותי מכיוון שמעולם לא ראיתי דבר כזה. בנוסף, זה היה מאוד מעניין מאחר ועסקנו בנושא בעבר בשיעורי דת. היה שם חדר מציאות מדומה, שם הוצגה בנייתו של הכותל המערבי ב-360 מעלות. כמובן שאחר כך הלכנו לאכול שוב, הפעם בחרתי כבד, לב וחזה עוף. ושוב, זה היה טעים. לקראת הערב, נפגשנו שוב ואכלנו ביסקוויטים תוצרת בית והלכנו לצפות במשחק כדורסל בו שיחקו שניים מהתלמידים שהשתתפו בחילופי התלמידים.
ביום שלישי יכולנו לישון עד מאוחר כי היינו צריכים ללכת רק לקראת הצהריים לסירות להשכרה של בית הספר, שם השכרנו שני חסקה ושטנו לאורך חוף היום. לצערי, איבדתי את המשקפיים שלי בים. אחרי השיט, הלכנו למטבח ובישלנו ארוחה ישראלית משלנו. האוכל היה הפעם טעים במיוחד מכיוון שהיה גם כיף לבשל אותו. כשסיימנו לאכול, היה לנו זמן לבד עם המשפחות המארחות שלנו. באותו הערב, הלכנו לחוף הים ללא המורים, צפינו בשקיעה וצילמנו תמונות. אחר כך, הלכנו ל-"בורגוס בורגר בר" ואכלנו המבורגרים עם טבעות בצל וקולה. נהנינו שם מאוד משום שעבדנו על אחד מחברינו לכיתה ואמרנו לצוות שזהו יום הולדתו, למרות שזה לא היה נכון ואז שרנו לו שירי יום הולדת והוא קיבל מספר זיקוקים.
ביום הלפני אחרון, נסענו לקיבוץ, שם פגשנו ניצול שואה ממחנה הריכוז טרזיינשטט. הקשבתי לו בהתעניינות רבה משום שזה שונה מאוד מללמוד על כך בבית הספר. מאוחר יותר ביקרנו במוזיאון השואה שבקיבוץ. המוזיאון היה יפה מאוד. אהבתי במיוחד את הרצפה מכיוון שהיא נבנתה מאריחים שיצרו ביחד מפה של טרזיינשטט. כשסיימנו שם, ביקרנו אמנית שלה תערוכת אמנות משלה. היינו בעיקר בחלק של התערוכה שעסק בשואה. הקנבסים עליהם צוירו יצירותיה של האמנית היו תלויים על הקירות ותיארו את החיים בגטאות ובמחנות הריכוז. בהמשך חזרנו לאוטובוס ונסענו לערוך פיקניק ביער. שוב פעם, היה שם אוכל טעים מאוד שהוכן זה הרגע על המנגל. בבוקר למחרת, נאלצנו לקום מוקדם אבל דניאל ואני ישנו עד מאוחר ופספסנו שיעור. לאחר מכן, נפגשנו כולנו באחד מחדרי הישיבות הרבים וסיכמנו את השבוע האחרון. אחר כך, היינו צריכים להיפרד ולנסוע לנתב"ג. היה לנו עיכוב ארוך בטיסה מתל אביב למינכן ובגללו פספסנו את הטיסה המקשרת שלנו. במקום לטוס לפרנקפורט, נאלצנו לטוס לקלן. על כל פנים, חזרנו לבורבאך כצפוי. ההורים שלנו חיכו לנו ושמחנו לראות זה את זה. חילופי התלמידים האלה היו אחת החוויות הטובות ביותר בחיי וקיבלתי רושם שונה מאוד מזה שהיה לי על התרבות הישראלית ועל המדינה בכללי. לפני התוכנית, חשבתי שישראל כולה היא איזור מלחמה אחד גדול מה שגם מנע ממני להגיע. למרות זאת, אני לא מתחרט בשום דרך על ההחלטה הזאת להצטרף. הודות לתוכנית זאת, הבנתי שטעיתי לגמרי, כי ישראל הרבה יותר מתקדמת מגרמניה בדברים מסויימים. באופן כללי, הישראלים היו נחמדים יותר, חברותיים יותר וחיוביים יותר כלפי אחרים. בסופו של דבר, מה שנשאר הוא החברים החדשים שלי: נטע, יצחק, דניאל, נועה ונועה, גלי, גל, כרמל, מוריה ושקד. הקשרים בין התלמידים הגרמנים התחזקו גם כן. כולנו נהיננו מאוד מהזמן שהעברנו יחדיו, אפילו עם המורים, משהו שלא ממש יכולתי לדמיין קודם. אני רוצה להודות גם לכל האחרים שלקחו חלק בחילופים הללו ובאירגונם.
תרגם מגרמנית: אילן לוינזון
לוקאס פונקה, בן 16
השתתפף בחילופי תלמידים ובילה שבוע בישראל.